כמו כל גיבור על אופייני עם זהות סודית, כך מזונות העל מתפרקים להרבה מאוד מרכיבים כלליים וספציפיים. אז נכון מזונות העל לא עברו תאונה עם חומרים רדיואקטיביים ושום מוטציה לא העניקה להם כוחות ובכל זאת הם בעלי יכולות מופלאות המקנות להם את עליונותם.

 

אז מזונות על, “designer foods", "functional foods", “pharma foods" ו- “nutraceuticals” , הינם שמות נרדפים למזונות היכולים למנוע ולרפא מחלות.

באופן כללי, מזון פונקציונלי מוגדר כמרכיב מזון שבנוסף לערכו התזונתי שלו, משפיע חיובית על הבריאות, הפעילות הפיזית או המצב הנפשי שלנו.

לסוג ולכמות המזון שנצרך יש השפעה על פעולת הגוף, יכולת מניעת מחלות, בריאות כללית ואף בריאות נפשית.

בתעשיית המזון קיימים גם מזונות על המועשרים ברכיבים שונים כדי להעניק להם יתרונות בריאותיים נוספים.

 

היפנים הדגישו שלושה תנאים המגדירים מזון פונקציונלי:

  • זה הוא מזון (לא גלולה, כמוסה, טבלית או אבקה) שמתקבל ממרכיבים טבעיים קיימים.
  • הוא יכול וצריך לצרוך אותו כחלק מהדיאטה היומית.
  • כאשר מזון זה נצרך הוא מווסת תהליך ביולוגי מסוים בגוף כמו:
  • חיזוק ואיזון מערכת החיסון כמו למשל במצבי אלרגיה.
  • מניעת מחלות שונות, יתר-לחץ דם, סוכרת, מניעת התפתחות סרטן ועוד.
  • רפוי מחלות, הורדת רמת הכולסטרול בדם, מניעת פקקת.
  • בקרת על פעילויות ביולוגיות בגוף במערכת העצבים, בקרה על התיאבון וספיגת המזון.
  • האטת תהליך ההזדקנות .

 

בנוסף למרכיבי המזון הפונקציונליים יש להזכיר גם את ה"דיאטה הפונקציונלית", כלומר שלהרכב הכולל ולבחירה של מזונות המרכיבים את הדיאטה היומית יש אפקט פונקציונלי בריאותי. לדוגמא, המעבר לדיאטה עשירה יותר בירקות ובפירות ועניה בתוצרים שמקורם מהחי, יש לה אפקט בריאותי חיובי.

צריך לקחת בחשבון כי מזון פונקציונאלי בתעשיית המזון למרות שהוא מועשר ברכיבים מועילים לבריאות הוא עלול לעיתים להכיל גם חומרים שאינם מועילים לבריאות ועל כן אינו נחשב כבריא .

לדוגמא, לחם שהועשר בחומצה פולית אך מכיל גם מרגרינה (המכילה חומצות שומן מסוג טרנס בריכוז גבוה ) לא יכול להיחשב כמזון פונקציונאלי מכיוון שלמרגרינה יש השפעות מזיקות לבריאות.

 

דוגמאות של מזונות פונקציונליים

המזונות הפונקציונליים המיוצרים כיום כוללים: משקאות ומזונות .

  • הקבוצה הראשונה כוללת משקאות המכילים תוספי מזון והמיועדים במיוחד לספורטאים, ולכן הם נקראים בשם משקאות ספורט (משקאות איזוטוניים המכילים עודף מלח ומינרלים ולפעמים כוללים סיבים תזונתיים).
  • הקבוצה השנייה כוללת משקאות מועשרים. אלה הם משקאות קלים, לא אלכוהוליים, שהוסיפו להם ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ומרכיבי מזון פונקציונליים אחרים כדי לגרום ליתרונות הבריאותיים המסוימים.
  • הקבוצה השלישית כוללת את משקאות המזון. אלה הם משקאות הנצרכים במשך היום כדי לשמש כמרגיעים ומבוססים על מרכיבים מחלב (משקאות חמים) או משקאות מועשרים (משקאות קרים).

 

בשטח של המזון הנפוצים ביותר הם מזונות מחלב (כמו יוגורט) ומזונות cereal based (בעיקר מזונות המוכנים לאכילה).

 

פיטוסטרולים – לסטרולים מבנה כימי דומה לזה של הכולסטרול ובגלל דמיון זה הם מתחרים למעשה על הספיגה במעי הדק ומפחיתים את ספיגת הכולסטרול בגוף. גוף האדם אינו יכול לייצר פיטוסטרולים בכוחות עצמו והדרך היחידה היא לצרוך אותם במזון.

פיטוסטרולים נמצאים ב: דגנים מלאים (חיטה מלאה, שיפון מלא), ירקות, פירות, אגוזים, שקדים, שמנים צמחיים כמו שמן תירס ושמן שומשום מכילים כמות גבוהה מאוד של פיטוסטרולים.

מיץ רימונים-

 

סיבים תזונתיים- לסיבים תזונתיים יתרונות רבים הנתמכים במחקרים מדעיים.

השפעה על הרגשת שובע ושמירה על משקל גוף תקין, הפחתת רמות הכולסטרול "הרע" LDL כולסטרול, שיפור פעילות מערכת העיכול, וויסות רמות הסוכר בדם וע"י כך מניעת סוכרת סוג 2, הפחתת הסיכון לסרטן ועוד.

 

סיבים תזונתיים נמצאים ב:

מחלה סוג מזון כמות מומלצת מזונות פונקציונלים טבעיים
דיסליפידמיה פיטוסטרוליםנמצאו במחקרים שונים כיעילים להורדת כולסטרול. לסטרולים מבנה כימי דומה לזה של הכולסטרול ובגלל דמיון זה הם מתחרים למעשה על הספיגה במעי הדק ומפחיתים את ספיגת הכולסטרול בגוף.גוף האדם אינו יכול לייצר פיטוסטרולים בכוחות עצמו והדרך היחידה היא לצרוך אותם במזון.פיטוסטרולים ספוניניםעוזרים במניעת ספיגת חומצות המרה במעי

סיבים מסיסים

הפחתה של ספיגת מלחי מרה על-ידי קשירת המלחים במעי הדק ושינוי ביצירת המיצלות. כתוצאה, יותר מלחי מרה מופרשים בצואה. בפעולתם זו כקושרי מלחי מרה, סיבים מסיסים אלה מפחיתים מאגרי מלחי מרה ומסיטים את יצירת הכולסטרול ממסלול ליצירת ליפופרוטאינים למסלול יצירת מלחי מרה

מיץ רימונים

ג'ינג'ר

שום

אגוזי מלך

100-400 מ"ג ביום דגנים מלאים (חיטה מלאה, שיפון מלא), ירקות, פירות, אגוזים, שקדים   שמנים צמחיים: שמן תירס ושמן שומשום מכילים כמות גבוהה מאוד של פיטוסטרולים.שמן בוטנים שמן קנולה, אך בכמות פחותה משני השמנים הראשונים.ברוקולי, כרוב ניצנים, תאנים, קטניותנבט חיטה, שקדים וזרעי פשתןקטניות

נבטי אלפלפא

תורמוס, חומוס, אדממה

סיבים מסיסים כגון: פסיליום, סובין שבולת שועל, גואר ופקטין

פקטין

Konjacmannan (שמקורו משורש של צמח מזרחי), קליפה של ispaghula, שמר של B-glucan ו- flaxseed gum כל הארבעה הוכחו כמפחיתים רמת LDL

נוגדי חמצון ורכיבים נוספים התורמים להורדת כולסטרול

אכילת שום בצורתו הטריה טובה לטיפול ביתר לחץ דם וכולסטרול.   יש לאכול שן שום טרייה ביום. חשוב לחתוך או ללעוס את השום שכן בבליעת שן שום שלא נחתכה,  השום לא אפקטיבי.  בחימום השום מאבד את תכונותיו הטיפוליות לכן יש לאכול שום טרי.

מחלות לב סיביםמיץ רימונים פירות, ירקות ומוצרי דגנים המכילים סיבים ובעיקר סיבים מסיסים – המהווים חלק מדיאטה דלה בשומן רווי וכולסטרולסיבים מסיסים משיבולת שועל מלאהפסיליום
סרטן סיביםתסיסת הסיבים התזונתיים המסיסים ובתוכם העמילן העמיד על-ידי חיידקי המעי הגס יוצרת חומצות שומן קצרות שרשרת. העיקריות שבהן הן: אצטאט, פרופיונאט ובוטיראט – המהוות כ- 95% – 90% מחומצות השומן הקצרות במעי הגס. חומצות שומן אלה הן מקור אנרגיה עיקרי לתאי המעי הגס והן נמצאו כבעלות תכונות אנטיקרצינוגניות מוצרי דגנים, פירות וירקות כחלק מדיאטה דלה בשומן ועשירה בסיבים
עצירות סיביםסיבים בלתי מסיסים מאיצים זמן מעבר תוכן המעי במעי הגס בפרט ולאורך כל המעי בכלל. לסיבים תזונתיים יכולת קשירת מים גבוהה התורמת להגדלת לחות תוכן המעי ונפח הצואה וכתוצאה מכך לזמן מעבר קצר יותר במערכת העיכול. קיימת חשיבות בשתיית כמות נוזלים מספקת במקביל לצריכה גבוהה של סיבים תזונתיים להשגת האפקט הרצוי.קיימות עדויות לפיהן סיבים מסוג המיצלולוז, צלולוז וליגנין, מקטינים זמן מעבר המזון במעי כולו ובכך מופחתת תופעת העצירות. הסיבים פועלים גם בהקטנת ריכוז תוצרי הפירוק של מלחי מרה במעי הגס ומשערים כי פעולה זו מקטינה באופן עקיף את פעילות המעי הגס. בעוד שסיבים מאיצים זמן מעבר במעי הדק, הרי אין להם השפעה על ריקון מעי דק או מעי גס קרוב
יתר לחץ דם מיץ רימוניםתבלינים:זעפרן, ג'ינג'ר, קאיין, כורכום, מוסקט, קינמון- 2 גרם ביום.רשאד, עמבה, מנגו, חילבה, כורכום, תמר (זן חלוואי), יוגורט, שוקולד מריר, קיווי, תה, צימוקים, זרעי ציאה, אוכמניות, תה שחור שתיית 50 מ"ל ביום משפרת מדדי לחץ דם.
AMD מעורבות נוגדת חמצון: ויטמין C, ויטמין E, לוטאין, זיאקסאנתין, בטא-קארוטן, אבץמבין 20-30 סוגי קארוטנואידים המצויים בדם וברקמות, רק לוטאין וזיאקסאנתין מצויים בעדשה וברשתיתלוטאין וזיאקסאנתין מרוכזים במקולה ומייחסים להם יכולת לעכב נזק חמצוני ברשתיתפעילות נוגדת דלקת: חומצות שומן מקבוצת אומגה 3 (EPA, DHA) לוטאין (% מכלל הקרטנואידים)תירס (60%), קיווי (54%), דלעת (49%), זוקיני (47%), תרד (47%), ענבים אדומים נטולי זרעים (43%), אפונה (41%), מלפפון (38%), פלפל ירוק (36%), סלרי עלים וגבעולים (32%), כרוב ניצנים (27%), ענבים ירוקים (25%)זיאקסנטין (% מכלל הקרטנואידים)פלפל כתום (37%), תירס (25%), מנגו (16%), תפוז (15%), ענבים אדומים נטולי זרעים (10%)

 

 

ox

 

באפריל 3112 פורסמו בירחון "Food Technology" עשר המגמות המובילות בתחום המזון.

הקטגוריה של מזונות פונקציונליים נמצאת בין עשר הקטגוריות המובילות. הדרישה למוצרים התורמים לבריאות ולמוצרים בעלי ערך תזונתי מוסף הולכת וגדלה. 3 בסקר שנערך ע"י המועצה הלאומית למזון בארה"ב, נמצא כי 01% מהצרכנים מאמינים שמזונות פונקציונליים יכולים להיטיב עם בריאותם באופן כללי, ובפרט בקטגוריות של: בריאות השלד ) 01% (, בריאות הלב ומחזור הדם ) 97% ו 97%- (, בריאות מערכת החיסון ) 97% (, בריאות מערכת העיכול 09% מהאמריקאים מאמינים כי מזונות מסוימים מספקים .) 90%( ובריאות העיניים ) 66% ( תרונות תזונתיים מעבר לתזונה הבסיסית. בסקר שפרסם את עשר המגמות המובילות במזון הפונקציונלי, מיוחס משקל רב למגמה של "מזון כמניעה" ו"מזון בריאותי". הצרכנים מעוניינים לרכוש מזון עם השפעות בריאותיות חיוביות, וגיל קהל היעד המתעניין בתחום זה מתרחב גם לקהל צעיר בגילאי 37-10 . הצרכן רוצה למנוע בעזרת תזונה נכונה או להקל מגוון מחלות כגון: סוכרת, השמנת יתר, כולסטרול גבוה, בעיות בעיכול, סרטן, בעיות קרדיווסקולריות, אלרגיות למזון, הפרעות אכילה ולחץ דם גבוה.

לסיבים תזונתיים יתרונות רבים הנתמכים במחקרים מדעיים. יתרונות אלו עונים על דרישת הצרכנים לתועלות בריאותיות ממוצרי מזון, כפי שהוכח בסקר לעיל. בין התכונות המיוחסות לסיבים התזונתיים במזון:*

  • השפעה על שובע ושמירה על משקל תקין
  • )LDL( " הפחתת רמות הכולסטרול "הרע
  • שיפור בפעילות מערכת העיכול
  • ויסות רמות הסוכר בדם
  • מניעת סוכרת מסוג 3
  • הפחתה בסיכון לסרטן

סיבים תזונתיים ניתנים לחלוקה על סמך שני עקרונות :

  1. מבנה כימי – פחמימות שהן רב סוכר שאינו עמילן הכולל צלולוז ושאינו צלולוז (המיצלולוז, פקטין, גומי ודבק צמחים) וחומרים שאינן רב סוכר (בעיקר ליגנין).
  1. מסיסות במים – סיבים מסיסים – התוססים בקלות במעי הגס על-ידי חיידקים ועוברים פירוק חלקי (חלק מההמיצלולוז, פקטין, גומי ודבק צמחים) וסיבים שאינם מסיסים – התוססים מעט (1) או בכלל לא (מרבית ההמיצלולוז, צלולוז וליגנין).

סיבים תזונתיים מצוים בירקות, פירות, דגנים, זרעים, אגוזים וקטניות.

הצריכה התזונתית המומלצת של סיבים תזונתיים למבוגרים בריאים נעה בין 20 ל-

35 גר' ליום (10 ל- 13 גר' סיבים לכל 1000 קק"ל).

לגבי ילדים (3) מעל גיל שנתיים ההמלצות הן לספק סיבים בכמות השווה לגילם (גיל הילד = גר' סיבים ליום) או גדולה ממנה (גיל הילד + 5 = גר' סיבים ליום).

השפעות מטבוליות-פיזיולוגיות

מספר יתרונות לצריכת מזון עשיר בסיבים; החל משיפור תפקוד מערכת העיכול ועד להאטת עיכול וספיגה של פחמימות ושומן והורדת הסיכון למחלות מסויימות כגון מחלות לב וסרטן

 

foods